תמונת סטילס מה וִידֵאוֹ ל-"kaka schena", LP "ein nie", 2020

אלבום ויניל נוכחי של קייט, לעולם לא
זמין.

אחרי התקליטור bidimetoloves משנת 1996 והוצאת דיסקים מוגבלים וסטרימינג שונים לאחר מכן, אלבום הויניל ישוחרר בקיץ 2020 לעולם לא. שוב "עדין מאוד, צפוף, פיליגרן, נוכח - מרתף, מסוקס, רגרסיבי, עקשן, סיסיפי, מדוכא באופן מסתורי, טעון מאוד - אבל אסור לצאת מעורו" (יואכים רוזנברג, סופר, מוזיקאי) ועם זאת גם סאטיר. משחרר: 

הצליל שאין לטעות בו (מעבר למשימות ז'אנר קונבנציונליות) של צמד דיסלדורף קלפש וגרוב; אבל הפעם יותר מכוון שיר, יותר עקבי בעיבודים. השפה, השירה...במידה מסוימת מגששת את דרכה אל המקורות הדיוניסיים של הביטוי הפונטטי – אל שירה אונומטופית, אל משהו שאי אפשר לדעת, אבל כל אחד יכול לחוות אותו.

כל תקליט מגיע עם חוברת מילים בפורמט DIN A 5.

 

אקסל גרובה: תופים, אלקטרוני בס, קלווינט, שירה
דטלף קלפש: גיטרה אלקטרונית, גיטרה א', בנג'ו, שירה, נבל, סינתיסייזר, מקליט

כל הלחנים מאת אקסל גרובה ודטלף קלפש
הוקלט על ידי keit בשנים 2018-2019 ב- keit-Studio, דיסלדורף, גרמניה

מאסטר על ידי קאי בלנקנברג, Skyline-Tonfabrik, דיסלדורף, גרמניה
סריקה + עיצוב: דטלף קלפש
© 2020 / LC 57541

מעכשיו כאן בחנות bestellen.

האלבום הראשון: bidimetoloves

כל השירים והלחנים מאת דטלף קלפש ואקסל גרובה.
מהדורה ראשונה שהופקה על ידי Axel Grube, דיסלדורף, גרמניה. פורסם על ידי -keit records בשנת 1996

דטלף קלפש:
גיטרה אלקטרונית ואקוסטית, בנג'ו, נבל, אורגן פאז, כלי הקשה, שירה, צעצוע אלקטרוני

אקסל גרובה:
E - וקונטרבס, פסנתר מוכן, תופים, כלי הקשה, שירה, קלווינט 

קארל ברוקמאייר, Süddeutsche Zeitung, 1997

Harald Heusner, מגזין סופרסטאר, 1998

דגימות אודיו - bidimetoloves

 רקס מודאלי
 טווייהוט
 זכה כל כך הרבה
 שטיבל
 קאסיב
 צוואר ארוך

קייט הוא פרויקט מוזיקלי שיזמו אקסל גרובה, הבעלים של Onomato Verlag, ודטלף קלפש, מוזיקאי ואמן, בדיסלדורף, גרמניה, בתחילת שנות ה-90. התקליטור הראשון, בהפקת אקסל גרובה, יצא ב-1996 בלייבל משלו עם הכותרת "bidimetoloves".
שיתוף הפעולה המוזיקלי נשמר לאורך השנים והביא להוצאות שונות במהדורות מוגבלות.
מאז שנות ה-90, "קייט" התרחקה מבחינה סגנונית מקפטן ביף-הארט במהלך התפתחות מוזיקלית נוספת ופיתחה עוד ועוד צורות ביטוי משלו. השירה המורכבת מטקסטים של פנטזיה, הרצועות המבוססות על אלתורים, העריכה העיבודית במחשב ופירוק מבני שירי פופ ורוק מסורתיים אופייניות לכך.

אקסל גרובה עשה התמחות בקוני פלאנק, היה בעלים משותף של אולפן הקלטות, הוציא LP בתחילת שנות ה-90 עם הכותרת "mentocome" בשיתוף עם ריינר רבובסקי (מחבר ומייסד לייבל הקסטות "Klar 80"). הבעלים מאז 1998 של הוצאת Onomato בדיסלדורף.

דטלף קלפש קיבל את תעודת כיתת האמן שלו מפרופסור נאם יוני פאיק באקדמיה לאמנות בדיסלדורף ומאז הוא מוזיקאי ואמן עצמאי. במהלך לימודיו ולאחר מכן השתתף במספר פעולות של קבוצת הביצועים "מינוס דלתא t" והיה מעורב כגיטריסט אורח בהפקת ה-LP שלהם "Opera Death". מאז 2019 הוא מנהל שותף של Neue Kunstraum (NKR) בדיסלדורף.

13,00  כולל מע"מ, לא עלויות משלוח
10,00  כולל מע"מ, לא עלויות משלוח
22,00  כולל מע"מ, לא עלויות משלוח
10,00  כולל מע"מ, לא עלויות משלוח

ריינר רבובסקי, מחבר, חבר הבית כתב:

"ההליכה העליזה לאיבוד, הממצא המשמח...
שני מוזיקאים מהאזור - אולי יותר מהפריפריה - סצנת האינדי / מוזיקה ואמנות D'dorf... לפעול: מהירות
נוסדה בתחילת שנות ה-90 כפרויקט "מדע מאושר", ללהקה לקח הרבה זמן למצוא את הדרך המיוחדת שלה לעבוד על הצורה בתהליכי התרופפות וניתוק ממבנים נתונים:
זוהי תמונת המצב, המקרה והזריזות של ראיית הראייה, הרגע הפסול, המפתיע, האימפולסיבי; זהו הרגע המחוספס, החי, ברגע ללא ודאות, הרגע הפתוח, הבלתי ניתן למסירה, התקף בצורה בלתי נתפסת, המבקש לתת לעצמו את ההקשר החדש של תנודתיותו: הרגע האינטואיטיבי - הוא כבר הרגע הנכון.
- ודגימות, דפוסים נבחרים מתוכם, בהתעבותן המסועפת באופן נרחב (אולי שוב) מביאות לנקודות מוצא, סידורים של חוסר אותנטיות זו. - 26, אין ספור... הרגעים האלה שאי אפשר לספר בשום דרך אחרת נמצאים כאן."

(...)

"... והנה בא קייט: יש רצפים של יחידות קצרות בעיקר של מקצבים וריפים, והתפוררותם, יש מנגינות, שירים, גישות שבירות, מביכות, אירוניות ושוב מתפרקות, על פני כמה קשתות של מתח של שירים, רגעים מרוכזים של כוח וישר שבריריות עדיין החזיקו יחד. מה שמורגש הוא האיזון, התחושה הבטוחה לכלכלת התפאורה: קומפוזיציה המורכבת מחלקים שנוצרו באופן ספונטני במקום אחר, שכל אחד מהם שומר על איזון, קלילות ותמיד המינימום האופטימלי של מכשור, והוא קיים בפועל ( גם אם רק מגיטרה, בס, כלי הקשה, "שירה") ממגוון עצום של קולות.

מה שדרוש הוא היכולת להבדיל. כאן היצירות נקראות "אגוטיסטרים", "סטיבל" ו"ווד אלד". בדרך זו נמנעים מיישומים וכמובן לא נמלטים מהם. (העובדה שמדובר בסיומת יתומה מעידה על חצי מסוים, גזע בסיסי של הכללה של דהמנטיזציות ואי בהירות. באיפוק, אולי התחמקות מהחובה (גם נוהגים "קולות שרים" בשפה קריפטו או מדוברת המזכירה את דאדא (האבל כאן השאיר את אופיו ההפגנתי מאחור: כל צליל ווקאלי משרת את ה"טון הרגשי" של השיר), הקטעים מבקשים - הם משתמשים גם באלמנטים מבניים של שיר הרוק והציטוטים שלהם - להתחמק מהשטף של הצורניות שלהם. רמה (ה"קודים" שלהם, "שפה" שבניסיונה לניסוח מילולי לא יכולה להסתדר בלי סוגריים רבים).

מקבילה לכך חתירה לממצא מדויק, שמח לרגע, תקף (אימפרוביזציה); הוא אחד על מעין קצה הטרוגני של קדמת ההדים והצליל, מגוון, מבודד ומסועף בטקסטים אטונליים ורגעים של כאוס-קונקרטיזציה; יש ניסיון לא גמור, משהו של "מטה" אבל בלי "שיח", בהרכבים שלו רגע של מובנות אולי בהעדפה ישנה או בהיקשרות שרוצים לחזור אל מעבר לרמת הידע שלהם: בסופו של דבר זה בעצם משחק שוב שמנסה לקבל את הביטויים שלהם בסימנים רבים בפעולותיו, לשכוח משהו ידוע בהם, להחזיר לעצמו מקום פנוי של המובן מאליו; יש משהו מהקסם של השונה, של שברי חוסר ההתאמה, אשר יכולים פתאום להמריא לצלילים הגבוהים ביותר שלהם, עד כדי התמוטטותם עם ההקשר: טרנספורמציות קטנות מספיק בלתי מזוהות, גרסאות בין-לינאריות בין השורות... והכל למעשה נשאר פשוט מאוד.

והחוזק הזה, ההצלחה הרגעית שלך, הוא אז לפעמים החולשה הזו: המוזיקה, באיזון מוצלח ברמה שלה, הוא/היא גם מגדיר את הדיסציפלינה שלה - תוצאה פתוחה, הוא חוזה את עצמו. אז גם אם המפוקפק עבר, כביכול, דרך הפקולטות שלהם, הוודאות נמצאות שוב, הם נוגעים כעת ברישול של הבנתם, זה ואיך כל רעיון הוא כבר תחושתם השונה ואינם מתרחבים מספיק אל מה שיש למעשה לא מובן, לפי כל ידיעה (מראש), כל מה שמנותק תמיד נשאר אבוד ולמעשה הופך לבלתי ניתן לתאר."

קטעי מוזיקה וסאונד קצרים

כמה קטעי סאונד וקטעי מוזיקה קצרים מיצירתו ארוכת השנים של פון קייט (דטלף קלפש ואקסל גרובה) ו mentocome (ריינר רבובסקי ואקסל גרובה), שהיו בשימוש בכמה ספרי שמע מ-onomato Verlag.